בין החגים

פורים מאחורינו ופסח כבר אוטוטו כאן. 
בארץ הניכר בה אני נמצאת כמובן שלא ממש הרגשתי סביב את אווירת שחרור העכבות והתחפושות של חודש מרץ ואין לי שום ציפיה להרגיש את קדחת הנקיונות וחיסול הפחמימות של אפריל. אני טורחת לייצר לעצמי את הדברים האלה עד כמה שניתן תוך כדי העזרות באירועים שהמעסיק מארגן עבור קהל הישראלים או אירועי הקהילה היהודית המקומית. 

בשבועות האחרונים פיץ ואני התחלנו להתאמן בהדרכת אפליקציה שהמליצו עליה בעבודה. עד כה אנחנו מרוצים מאחר ואת האימפקט אנחנו מרגישים גם ימים אחר כך ובכל מיני שרירים שלא יצא להרגיש מזה זמן. הבאסה היא שלמרות שאנחנו נהנים מהנסיון להפוך את השגרה שלנו לפעילה יותר, מרגיש לי שחיסול המזווה מחמץ פחמימתי קצת מתנגש עם הנסיון לחזור לכושר. אולי אני קצת נוקשה עם עצמי פה, אבל מרגיש לי קצת מצחיק לעשות אימון קצר ואז לרדת על קערת פסטה או קוסקוס. לפחות אני יודעת שזה זמני, גם ככה את החג כנראה שאעביר בעיקר על ירקות ופירות חיים ומוצרי חלב מאחר ואני לא מתכוונת להשקיע בכלי בישול חדשים שישמשו אותי לכל כך מעט זמן.

עוד בנושא פעילות גופנית- הבוקר פיץ ואני התעוררנו, התארגנו בזריזות ונסענו לסוג של מרכז ספורט מקומי סטייל מתנס ובו שני מגרשי סקווש שניתן להזמין מראש.
כבר לפני שבועות מספר פיץ שאל אותי מה דעתי להתנסות במשחק מאחר שהוא קרא איפשהו שמשחקי "מחבטים" הם בריאים מאוד והוא נהג לשחק בצעירותו משחק דומה מאוד. סיפרתי לו שבעבר היה לנו מגרש סקווש בבסיס בו שירתתי בחיל האוויר ויצא לי ללכת כמה פעמים ולשחק עם חברות. לא באמת ידענו מה הכללים, אבל נהננו לחבוט בכדורי הגומי ולהריץ אחת את השניה מצד לצד. 
פיץ ואני התרעננו מראש בחוקים והחוויה הייתה מהנה ואנרגטית מאוד ובניגוד ממשחקי סנוקר שבהם לרוב פיץ מנצח, כאן עושה רושם שאנחנו יותר שווים ביכולותינו. 

בצהריים, כאשר כל אחד מאיתנו מאזין באוזניות למוזיקה החביבה עליו, התחנו בנקיונות של חדר השינה, חלק מהמטבח ומהסלון.
האנרגיה של הסקווש מהבוקר והפלייליסט המרים של אירוויזיון 2024 דחף אותי בין היתר לנקות את החלונות הגדולים של המרפסת מבחוץ על אף שהרוח נשבה כל כך בחוזקה שמדי פעם הרגשתי כאילו היא תדחוף אותי יחד עם הכסא עליו עמדתי שלוש קומות מטה אל הרחוב. 
במבט לאחור, אולי לא הייתי צריכה להתעקש דווקא על היום בנושא הזה 😅

בשבוע הבא מתוכננת לנו טיסה למדינה שכנה והתארחות של כשבוע אצל האח של פיץ.
התכנון הוא בילוי עם המשפחה, טיולים בסביבה וללוות את אמא של פיץ חזרה לארץ השיכורים מבית האח, שם היא שוהה מסוף חודש מרץ לרגל הפסחא. 

בהמשך, מהחג שלהם לזה שלנו, כבר הזמנתי לפיץ ולי מקום בליל הסדר של בית חבד המקומי. 
מסתבר שהם עורכים שני אירועים בנפרד- אחד בעברית, בו כנראה הייתי פוגשת הרבה קולגות מהעבודה ואחד באנגלית. 
נו, אני מניחה שאם פיץ יכול לחוות פסח לראשונה, אני יכולה לחוות אותו יחד איתו לראשונה באנגלית במקום בעברית וארמית המוכרות.